הטלפון האדום - גלגולו של תא הטלפון הציבורי בבריטניה
מבט אחד על תא הטלפון האדום יעלה בכם זכרונות נעימים מהביקור האחרון בבריטניה או מתוכניות טלויזיה ישנות.
עבור בריטים רבים, תא הטלפון היה המקום בו, בנעוריהם, הם חוו את הנשיקה הראשונה או אפילו יותר מזה. תא הטלפון היה מותקן כמעט בכל קרן רחוב ובתוכו כיסו את הקירות כרטיסי ביקור של מוניות, מסעדות TAKE AWAY ואפילו כרטיסים שהציעו שירותים למבוגרים בלבד.
אך איך נוצר תא הטלפון האדום ואיך הפך לאייקון תרבות בבריטניה ובעולם כולו?
ולמה הצבע האדום המוכר כל כך?
תאי טלפון יוצרו לראשונה בשנים האחרונות של המאה ה-19, אך רק בתחילת המאה ה-20 הוצבו במקומות ציבוריים. בשנים הראשונות הם תופעלו ע'י חברות שונות.
בשנת 1920 הוקם שירות הדואר הכללי (GPO). תפעול הטלפונים הציבוריים הועבר לגוף זה שהחל לפזר תאי טלפון ציבוריים בהיקפים גדולים יותר בכל רחבי האי הבריטי.
התא הראשון שתוכנן ויוצר ע'י שירות הדואר הכללי נקרא קיוסק וסימונו היה K1. הציבור לא אהב את המראה של K1 ולכן אורגנה תחרות לעיצוב תא טלפון חדש בשיתוף העמותה המלכותית לאומנות יפה.
כללי התחרות היו שתא הטלפון יהיה בנוי מברזל ושעלות ייצורו לא תעלה על 40 לירות סטרלינג (כ-240 שקלים חדשים במונחים של היום).
 |
| תא הטלפון הראשון K1 |
התחרות נערכה ב-1924. המארגנים הזמינו גם 3 אדריכלים נחשבים באותה תקופה להגיש הצעות לתא החדש.
סיר רוברט לורימר, סיר ג'ון בארנט, וגיל גילברט סקוט (שקיבל תואר אבירות מאוחר יותר באותה שנה).
3 אבי הטיפוס שהם הציעו יוצרו מעץ והוצבו מאוחר יותר בגלריה הלאומית בלונדון.
התא שעיצב ותכנן סיר גיל גילברט סקוט זכה בתחרות וכך נוצר קיוסק מס' 2 שנודע יותר בשם K2. הצבע האדום היה ברירת מחדל מאחר וכל תיבות הדואר שהפעילה רשות הדואר היו כבר צבועים בצבע זה.
ה-K2 עלה יותר מ-40 לירות סטרלינג כפי שקבעו חוקי התחרות והיה גדול יחסית, ולכן דגמי ה-K2 הותקנו בעיקר בלונדון.
 |
| דגם העץ של K2 שמוצב בגלריה הלאומית בלונדון |
עם הזמן נעשו מספר שינויים בדגם K2 והותאמו לרוח התקופה. באחד הדגמים הותקנה אפילו מכונה לממכר בולים אך היא לא היתה פופולרית ונגנזה מהר בעיקר משום שהיתה יקרה לייצור.
 |
| דגם K2 עם מכונה לממכר בולים |
נעבור במהירות כמה שנים קדימה. בשנת 1935 ביקש ה-GDO מסיר גיל סקוט לתכנן תא חדש עם סמל המלך גו'רג' החמישי. כך נוצר דגם K6 שהתבסס על קודמו ההיסטורי K2.
K6 עם סמל המלך ג'ורג' החמישי
בשנת 1959 הוחלט שוב לרענן את תאי הטלפון ןשוב הוכרזה תחרות והוזמנו מעצבים שיגישו הצעות לעיצוב חדשני יותר. הזוכה הפעם היה נוויל קונדר שהציע עיצוב חדשני שהקדים את זמנו המבוסס על אלומיניום וזכוכית. אבל עיצובו של קונדר לא זכה להאדת הקהל ובשנת 1968 עוצב הדגם K8 ע'י ברוס מרטין. זה כנראה הדגם שרובנו זוכרים מסדרות טלויזיה ישנות.
K8
אך עם חלוף הזמן, שירותי התקשורת הופרטו לחברות פרטיות שונות. עד 1984 הוסרו רוב תאי הטלפון שהיו פזורים ברחבי הממלכה. חלקם נקנו ע'י אספנים פרטיים בבריטניה וברחבי העולם. מספרים שהזמר תום ג'ונס התקין תא אחד בגן באחוזתו שבברלי הילס.
לבסוף הבינו הבריטים שמדובר שאייקון תרבות והכריזו על תאי הטלפון כפריט לשימור.
הראשון שזכה להכלל בתוכנית השימור היה התא מדגם K3 שמוצב מחוץ לגן החיות שבלונדון.
כיום כ-2000 תאים מוגדרים כפריט לשימור. סה'כ נותרו בבריטניה כ-11,000 תאים לאחר שבימי הזוהר בשנות השמונים של המאה ה-20 מספרם מנה 73,000 תאים ברחבי הממלכה.
תא K3 מחוץ לגן החיות בלונדון
במרץ 2006 הוכרזה תחרות ע'י מוזיאון העיצוב וה-BBC להגדרת סמלי התרבות הבריטיים מאז 1900. תא הטלפון היה בעשירייה הפותחת.
כיום מפעילים תוכנית של "אמץ תא טלפון" ואזרחים או קהילות שמאמצים תא טלפון מתחזקים ומשמרים אותם. יש כ-1500 תאי טלפון מאומצים ע'י הקהילות השונות שעדיין פועלים כפי שהיו פעם.
בשנת 2012, בריטיש טלקום נתנה חסות לתערוכה שנקראה ART BOX. אומנים שונים ציירו וקישטו תאי טלפון שפוזרו ברחבי לונדון ולאחר מכן נמכרו במכירה פומבית. ההכנסות נתרמו לצדקה.
זה ברור שלמרות הפופולריות של הטלפונים הניידים ודעיכתם של הטלפונים הציבוריים, הבריטים עדיין שומרים פינה חמה בלב לתאי הטלפון האדומים על שלל עיצוביהם, וימשיכו לתחזק אותם על מנת שימשיכו להיות חלק מהנוף האורבני בממלכה.
 |
| תא טלפון מודרני |
 |
| תא הטלפון בכניסה לטירת אדינבורו |
