תה עם המלכה - איך הפכו עלי התה למשקה הלאומי בבריטניה
היום, התה הוא משקה
פופולארי בכל העולם אבל עדיין מחזיק בתדמית של משקה אנגלי בעיקר בזכות טכס תה של 5
אחה'צ שעליו כבר כתבתי כאן ( FIVE O'CLOCK TEA) וקשה לתאר את החיים
והתרבות האנגלית בלעדי משקה זה. לא רע בשביל משקה שמורכב מכמה עלים יבשים וכוס מים
חמים.
אז איך הכל התחיל?
למרות שרבים טועים ורואים
בתה משקה אנגלי, הוא למעשה "הומצא" בסין הרחוקה. לפי האגדה, בשנת 2737
לפני הספירה ישב הקיסר הסיני שן נאנג, מחחת לעץ והמשרת שלו הרתיח מים לא רחוק
ממנו. פתאום, נפלו כמה עלים מהעץ לתוך המים הרותחים ושינו את צבעם. הקיסר החליט
לתאום את המים הצבועים ומאז – הכל היסטוריה. האמת קצת שונה אבל למרות זו היה נהוג
לשתות תה רק במזרח עד שאוניות סוחר הולנדיות ופורטוגזיות החלו להביא אותו לאירופה
במאה ה-16. התה הובא לראשונה לאנגליה ע'י המלכה קתרין מבראנגזה, אישתו של המלך צארלס
ה-II וחברת "הודו
המזרחית" החלה לסחור בו ולהביאו מהודו.
בשנים הראשונות התה היה
המשקה האהוב של החברה הגבוהה בבריטניה. לאט לאט, הוא נהיה פופולארי גם בקרב השכבות
הנמוכות יותר שיכלו להשיגו בבתי הקפה של לונדון. הקהל הבריטי אימץ את התה לחיקו עד
כדי כך שחברת הודו המזרחית הגדילה את יבוא התה פי 4 במאה ה-18.
הממשלה הבריטית ראתה בתה
מקור הכנסה יפה והגדילה את גביית המיסים ממנו לאורך השנים עד שנת 1964 אז הוסר המס
לגמרי. המיסים הגבוהים על התה גרמו לפריחת
אירגוני פשיעה מאורגנת שעסקו בהברחת התה לממלכה המאוחדת וכן בזיוף התה ממש כמו
קרטלי הסמים בימינו. המבריחים היו נוהגים לערבב את התה עם חומרים אחרים לרוב
מסוכנים ורעילים אך לבסוף היו מוסיפים גם צואת כבשים על מנת לתת למשקה התה צבע "נורמלי".
רק ב-1784 השתכנעה הממשלה הבריטית להקל במעט את נטל המיסים על התה. אך זה היה מעט
מידי ומאוחר מידי – ההתקוממות הידועה ביותר נגד המיסים הגבוהים ידועה בשם BOSTON TEA PARTY, במהלכה השתלטו מתיישבים על
אוניות של חברת "הודו המזרחית" וזרקו נטען של תה לים. הם מחו על כך
שכאנגלים יש להם הזכות לשלם מיסים שנקבעו ע'י הנציגים שלהם בלבד ולא מיסים שנקבעו
ע'י הפרלמנט בלונדון שם לא היה להם שום ייצוג. מסיבת התה של בוסטון היתה הזרז להפרדות
הקולוניות מבריטניה, מלחמת העצמאות האמריקאית והקמת ארצות הברית של אמריקה.
במהלך המאה ה-18 על מנת להלחם בהברחות התה, פיתחו הבריטים סוג חדש של ספינות – TEA CLIPPERS , שהיוו השראה אחר כך לענף תחרויות השיט. מדובר היה בסוג חדש של מפרשיות מהירות בעלות תרנים נמוכים יחסית שהתחרו בינהן מי תגיע ראשונה לנמל עם מטען התה היקר. הספינה הראשונה זכתה בדרך כלל בבונוס שמן.
הספינה המפורסמת ביותר היא ה-KATTY SARK שמשמשת כיום כמוזיאון בגריניץ'.
במהלך המאה ה-19 החלה אנה
- הדוכסית השביעית מבדפורד במסורת שכיום אנו מכירים אותה כ"תה של 5 אחר
הצהריים". על מנת לגשר על השעות ה"מתות" שבין ארוחת הצהריים וארוחת
הערב במאוחרת, היא החלה לבקש ממשרתיה
שיגישו לחדרה תה עם כריכים קטנים על מנת להשקיט במעט את רעבונה. במהרה הפך טכס זה
למפגש חברתי של נשות החברה הגבוהה.
עם התפתחות שקיקי התה
ומוצרים נילווים אחרים הפך התה למשקה שמלווה את האדם לאורך כל שעות היום החל מתה
בארוחת הבוקר, והפסקות קצרות במהלך יום העבודה. כיום ניתן להשיג סוגים שונים של תה
כאשר המותגים הנחשבים הם ארל גריי, ליידי גריי, תה ירוק ותה צמחים מסוגים שונים.
